דרור - גרינשטיין

דרור - גרינשטיין

אנו מספקים ללקוחותינו שירות מקצועי ברמה הגבוה ביותר עם שימת דגש על יחס אישי, שקיפות מלאה וזמינות.

פטור מהיטל השבחה למוסד ציבור לפי סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינקדאין
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ
שיתוף ב email
מייל
שיתוף ב print
הדפס

פטור מהיטל השבחה למוסד ציבור לפי סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית

אנו שמחים למסור עדכון אודות הכרעת בית המשפט העליון הנוגעות לסוגית פטור מתשלום היטל השבחה בעסקאות מכר אשר נערכות על ידי מוסד ציבור, בהתאם לסעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה.

למען הסדר הטוב הכוונה במוסד ציבורי הינו למוסדות לצרכי חינוך, תרבות, מדע, דת, צדקה וכו בהתאם ללשון הסעיף.

למען הנוחות ראו מהגדרת הסעיף:"

השבחה במקרקעין של מוסד לחינוך, לתרבות, למדע, לדת, לצדקה, לסעד, לבריאות או לספורט, או במקרקעין של הקדש ציבורי, כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים, אם אותם מקרקעין או התמורה בעדם, משמשים או מיועדים לשמש למטרות האמורות;"

בית המשפט העליון בפסק דין מקיף ומפורט מיום 13.8.23, קבע במפורש כי גם במקרה של עסקת מכר, אשר נערכת על ידי מוסד ציבורי, כהגדרתו לעיל (ולמטרות המנויות בסעיף), יהיה זכאי לפטור מהיטל השבחה, ובלבד כי כספי המכר מיועדים לשמש למטרות המוגדרות בסעיף.

לעניין זה ראו מהחלטת בית המשפט העליון בנושא :

כך למשל, ניתן לומר כי פרשנות המשיבה יוצרת תמריץ כל"כלי למוסדות ציבוריים להימנע מפעילות שאינה משמשת  למטרות ציבוריות – קרי שימוש עצמי במקרקעין על-ידי המוסד שלא למטרות הקבועות בחוק. חלף זאת, הענקת הפטור במתכונת האמורה מתמרצת, מבחינה כלכלית, מכירה של מקרקעין מסוג זה והפניית התמורה לפעילות ציבורית ממשית. במלים אחרות, גובר הסיכוי לכך שמוסדות אלו יפעלו באופן המופנה במישרין להגשמת תכליותיהם החשובות ללא "הסחות" צדדיות. ניתן אף לומר כי גישה שכזו עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות אשר הדגישו כי עניינו של סעיף 19(ב)(4) לתוספת השלישית הוא בקידום פעילות ישירה לטובת הציבור, להבדיל מפעילות התורמת בעקיפין לקידום המטרות הקבועות בסעיף. כך לדוגמה, גישה זו עמדה ביסוד הפסיקה בעניין עדת הבוכרים, שאושרה כאמור אף על-ידי בית משפט זה. כאמור, באותו מקרה נקבע כי את התיבה "את התמורה בעדם" יש לפרש כחלה אך על כספי התמורה המתקבלים מפעולת מכר המקרקעין, וכי לא ניתן להסתפק לעניין זה בכספים המתקבלים מפירות השימוש במקרקעין. וכך הוסבר שם בעניין זה:

"על-פי המצב שקדם לתיקון 53 לחוק, הפטור ניתן כאשר המקרקעין עצמם שימשו או מיועדים לשמש למטרות המוסד, קרי – באופן ישיר; אך לא באופן עקיף, באמצעות 'פירותיהם', שעה שהם מושכרים ואינם משמשים עצמם את מטרות המוסד אלא משמשים בידו כ'עסק'… הוספת המילים 'התמורה בעדם' בתיקון החקיקתי, הרחיבה את הפטור, מעבר ל'שימוש הישיר' של המוסד במקרקעין למטרותיו, גם למקרה שבו 'מימוש הזכויות' הוא עקב מכירת המקרקעין, מקום שבו התמורה מהמכירה תשמש למטרות המוסד שצוינו בסעיף; אך לא לכל שימוש במקרקעין למטרות עסקיות, כמו 'שימוש עקיף' בפירות השכרה למטרות המוסד." (שם, בפסקה 38, ההדגשה במקור).

  1. אם כן, אל מול יתרונותיה "המקומיים" של גישת הוועדה המקומית והיועצת, ניצבים יתרונות "כלל-ארציים" אחרים הנוטים דווקא לטובת גישת המשיבה. במובנים רבים, מתח זה בין השיקולים משקף את מורכבותה האינהרנטית של הסוגיה שבפנינו על האיזון העדין הטמון בה.

"ענייננו אפוא במצב שבו לשון החוק נוטה בבירור לטובת תוצאה אחת, אשר עולה בעיקרה בקנה אחד אף עם התכלית הסובייקטיבית של ההסדר, כפי שזו משתקפת בעיקרה מן ההליכים וההתפתחויות שליוו את חקיקות תיקון מס' 53. לצד זאת, במישור האובייקטיבי ניתן למצוא טעמים טובים לכאן ולכאן, ויש להודות כי חלק מהם מוסיפים תימוכין של ממש לעמדתן של הוועדה המקומית והיועצת. אולם, במכלול השיקולים, איני סבורה כי יש בכוחם של שיקולי המדיניות להכריע את הכף כנגד לשון החוק. זאת במיוחד בשים לב לכך שלא ניתן לומר ששיקולי מדיניות אלה מצביעים בצורה חד משמעית על כך שיש להעדיף את הפרשנות המצמצמת לסעיף. בנסיבות אלו, אני סבורה כי יש להותיר על כנה את פרשנותו של בית המשפט המחוזי."

מאמרים נוספים

דרור - גרינשטיין - משרד עורכי דין

חיוב ארנונה שנתית לשנת 2024

חיוב ארנונה שנתית לשנת 2024- בחודשים הקרובים יחלו הרשויות לשלוח שומות ארנונה לשנת 2024. משרדנו קורא לקהל לקוחותיו לבחון היטב את שומות